אני לא תופסת שאתה לא כאן ולא תשוב מחר.
אני רוצה לספר לעולם מי היית, אחיין מיוחד ומקסים שלי וכמה שאני אוהבת אותך.
פגשתי בך שילוב של עוצמה רכה, שקט, רגישות, ענווה, יושרה, ערכיות, שובבות נעורים ורצון להנות לשמוח ולרקוד.
המכלול הזה גרם לאנשים לאהוב אותך, להאמין בך ולסמוך עליך.
שמך השני הוא ישראל, על שמו של אבי.
עוצמה, רגישות ויושרה משותפת לשניכם.
אני לוקחת אתי את הצחוק המתגלגל שלך ואת תמונת הזיכרון מארוחת חג ראש השנה האחרונה, איך טרפת בתשוקה את עוגת הקרמשניט שלי בניגוד לכל הלכות הנימוס... ואני בעקבותיך...
כולנו היינו מחוייכים כל כך...
מבטיחה לשמור על המשפחה היפה והקטנה שלנו כמו שהיית רוצה.
כמו שאתה שמרת. נורית כוכבי // מתוך הפייסבוק של עידו // 10.10.23